פרק 6 प्כפר פראוט 5 / חברה בת-קיימא כפר פראוט מהדורה שנייה

 

○אמצעי מניעה לטיפול בהטרדות ובפשעים בעולם האמיתי

כיוון שלבני אדם יש את האגו, הם נוטים לחוות כעס, תחושת נחיתות, חוסר שביעות רצון, הטלת האשמה על אחרים, לשון הרע ואלימות – כלומר, העדפת טובת העצמי על פני טובת הזולת. לפיכך, כפעולה מצד העירייה, מומלץ גם להורים וגם לילדים ללמוד על אין-מחשבה ולשלוט באגו שלהם. אם הם מבינים שגורמים להתנהגות בעייתית ולסבל בחיים נמצאים שם, הם יכולים לבחון את דבריהם והתנהגותם בצורה אובייקטיבית.

כאשר אנחנו חושבים היכן מתקיימת בריונות מחוץ לאינטרנט, התשובה הרוב המכריע היא בבתי הספר ובמקומות העבודה. יש מכנה משותף ביניהם – "הצורך להיות יחד עם אנשים שאין להם דעות משותפות על בסיס קבוע ובזמן קבוע" ו-"כאשר מבצעים פעילות קבוצתית להשגת מטרה אחת, מי שלא עומד בסטנדרטים עלול להפוך למטרה להתקפה." אך בעולם מבוסס הכסף, קשה לשנות את מערכת החינוך בקלות, וגם קשה מאוד לשנות מקום עבודה כאשר לא בטוח אם תמצא עבודה חדשה.

בכפר פראוט אין בתי ספר או מקומות עבודה שבהם אנשים חייבים להעביר זמן עם אחרים שאינם מסתדרים איתם. הדבר החשוב כאן הוא שההורים והסובלים בסביבה – אם ילדיהם לא רוצים להמשיך במשהו, הם לא יאלצו להמשיך בכך בכוח. במקום זאת, הם ינסו להתנסות בדברים חדשים ומגוונים, תוך עידוד סקרנותם. כאשר קורה משהו לא נעים, עליהם להחליט אם להמשיך בסבלנות או אם להימנע מכך. הצטברות של החלטות כאלה מפתחת את היכולת לקחת אחריות אישית ולפתור בעיות באופן עצמאי. בעיות כמו אלימות במשפחה נדונות גם כן כך – בכפר פראוט נשים וילדים יכולים לשנות את מקום מגוריהם בקלות, וכך הם יכולים להימנע מאלימות מצד בעליהם. אם אשה או ילד מתלוננים בהאספה המקומית, מנהיג ה-5 יקבע אם האלימות שהופנתה כלפי האשה היא לא חוקית ויתאם את הצעדים הדרושים. אולם במקרה זה, אם אין הוכחות, קשה מאוד לקבוע שהאלימות לא חוקית.

ככה נוצרת מערכת שתוכל להימנע בקלות ממתח שנוצר ממערכות יחסים אנושיות או הטרדה ממושכת. בנוסף, תופעות של בריונות חד-פעמיות או בדיחות זדוניות יוגבלו במידה מסוימת. הקריטריון להטרדה או הוצאת דיבה בעולם האמיתי הוא אם אדם לא מרוצה ומשחזר את המעשה שוב ושוב.

כמובן, הצד הנפגע מההטרדה לא תמיד יבקש עזרה בעצמו, ולכן אנשים מסביבו שמבחינים במצב יכולים להגיש את הבעיה לאספה החמישית של העיר, לדון בה ולקבוע צעדים לפתרון. כלומר, אם יש בריונות או פשע, הצד הנפגע או מי שמבחין בבעיה יכולים לפנות ישירות לראשי האספות מהחמישית ועד הראשונה. מידע זה יתפשט לכל העירייה, ולא יחשב כעניין אישי אלא כבעיה משותפת, ויתבצע פתרון קבוצתי. אם המידע מועבר לראשי האספות מה-4 ועד ה-1, ראש האספה יידע את ראש האספה החמישית, והיא תטפל בבעיה.

בהתאם לכך, אחד הצעדים המומלצים ב-פכפר פראוט הוא שבקבוצות לימוד או קבוצות ספורט, המנהיג הראשי ימסור את הכלל הראשון לחברי הקבוצה, והוא: אם בריונות תתרחש בקבוצה, התוקף יוצא מהמקום או יעבור לפעול במקום אחר או ביום אחר. 

למשל, אם בריונות מתרחשת בקבוצת ילדים, לעיתים קרובות הילדים שסביבותיהם מבחינים בכך. אך לעיתים התוקף, שהיה במעמד מרכזי או עם אווירה מאיימת, גורם לילדים להימנע מלהגיב מחשש שגם הם יהפכו לנפגעים. במקרים כאלה, הילד שמבחין בבעיה יפנה למנהיג הקבוצה או לאספה. כאשר המנהיג יפנה את התוקף, האווירה בקבוצה משתפרת.

אם הקבוצה תדע מראש כי אם יקרה מקרה של בריונות, התוקף יוצא מהקבוצה, יהיה קל יותר להודיע על כך, גם אם המנהיג או התוקף הם בעלי קשרים טובים. צעד זה מתאים לא רק לילדים אלא גם לקבוצות מבוגרים.

זו מערכת שמספקת שלב מקדים לפני פנייה לאספה החמישית של העיר. אם ניתן לפתור את הבעיה בתוך הקבוצה, מצוין, אך אם הבעיה לא נפתרת, יפנו לאספה החמישית של העיר לפתרון.

החלק הבא מציין את העונשים עבור פשעים הנוגעים להשמצה ברשת והפשע האחר, וכולל את כל הצעדים שיידונו. ראש האספה החמישית של העיר יהיה אחראי לקבוע את משך העונש, ובמידה שהתוקף לא מרוצה מההחלטה, יש לעבור מראש האספה הרביעית ועד הראשון לשם בירור נוסף. במקרה כזה, גם כאן, מטרת העונש היא טיפול נפשי והפנייה למוסדות לשיקום.

רמה 1: פעולות פוגעות בכבוד המילולי של הקורבן  

(מוסד שיקום בין שבוע לשנה)  

• השפלה  

רמה 2: פעולות הונאה או הפחתת הערך החברתי של הקורבן  

(מוסד שיקום בין שנה לשלוש שנים)  

• רמאות, הפרת אמונים, גניבה, גניבה רמאית, פגיעה בעסק, השמדת ראיות, זיוף ראיות, עדות שקר, גילוי סודיות, זיוף מסמכים, הוצאת דיבה  

רמה 3: פעולות שגורמות לקורבן להרגיש סכנה לחייו  

(מוסד שיקום בין שלוש לחמש שנים)  

• איום, סחיטה, כפייה, מעקב (סטוקר), חדירה לבית, סירוב לעזוב, שוחד, הכנה לפשע עם נשק, חטיפת נכסים, שוד, הרס רכוש, גישה בלתי חוקית למערכות מחשוב, הפרת חוקים בנוגע לפסולת, ייצור סמים  

רמה 4: פעולות שפוגעות פיזית בקורבן או ניסיון לפגוע  

(מוסד שיקום בין חמש עשרים שנה)  

• פציעה, תקיפה, מעשים מגונים, הצתת אש, התפשטות האש, נזק למבנים, גרימת מוות ברשלנות, זניחה, כליאה, חטיפה, סחר בילדים  

רמה 5: פעולות שבהן הקורבן נהרג או נדחף לאובדן חיים  

(מוסד שיקום בין עשר שנים למאסר עולם)  

• רצח  

כאן, גם ראשי האספות נדרשים לזהות את הפשע ולקבוע את הצעדים, ועל הצד הנפגע להכין ראיות או עדים על מנת לתמוך בתלונה.

בנוגע לחקירות על קשרי ארגוני פשע, יש מכנה משותף בין האנשים שהפכו לחלק מארגוני פשע כשהם גדלו. מכנה זה הוא שהאדם לא קיבל מספיק אהבה מהוריו עד גיל 20, תקופת ההתפתחות האישית. מכנה משותף זה מופיע גם אצל נערים ונערות שמתנהגים בצורה לא נאותה בגיל ההתבגרות. יש גם הזכרה של משפחות עניות או אנשים שסבלו מהפליה על רקע מוצא או לאום.

עוד דבר שחשוב להבין הוא שכאשר אדם שלא קיבל אהבה בילדותו הופך להורה, הוא לא יודע איך להעניק אהבה לילדיו. כתוצאה מכך, ילדיו גדלים בסיטואציה חסרה באהבה, והם עלולים להיקלע למעגל של פשיעה. כלומר, גישה אכפתית ומלאת אהבה כלפי אנשים שמבצעים פשעים, יכולה להיות הדרך היעילה ביותר לשיקום.

לכן, ישנו מנגנון נוסף שבו גם אם אדם עובר למוסד שיקום, אם יימצא אדם מהקהילה שיכול לדאוג לו ולהיות "ההורה" החדש, העירייה תוכל לאפשר את האפשרות הזאת, ולהעביר את האדם לביתו של אותו אדם. במקרה כזה, ראשי האספה, מהאספה החמישית של העיר ועד ראש האספה הראשונה, יערכו דיון אם האדם שמוכן לקחת את האחריות הוא מתאים לכך, וראש האספה הראשונה יכריע בהחלטה הסופית. לעיתים, אדם שהיה בעבר "רשע" בעצמו מתאים לשמש כמי ששומר ומסייע לאדם פושע, כיוון שלפעמים הוא מבין את רגשותיו של הפושע מתוך ניסיון אישי.

עם זאת, כל זה תלוי גם בחומרת הפשע שביצע האדם, בסביבתו המשפחתית ובאופיו. לדוגמה, אם נער פושע בן 16 נלחם עם נערים אחרים, ייתכן והסיבה לכך היא בעיות בסביבתו הביתית שהובילו אותו להתנהגות לא נאותה. במקרה כזה, אם הוא יאומץ על ידי אדם אוהב, ייתכן מאוד שהוא יוכל להשתקם. אולם אם מדובר במבוגר בן 40 שעבר עבירה חמורה כמו רצח או הצתה, ולא ניתן יהיה לבטוח בו בקהילה, ייתכן שלא יהיה ניתן להשאירו בבית של אדם אחר, אלא הוא יישאר במוסד השיקום.

הדבר החשוב הוא למצוא מראש אנשים בקהילה שמסוגלים להעניק אהבה ולדאוג לנערים פושעים, ובמידה ויש נערים כאלה, ליצור סביבה שבה אותם אנשים יוכלו להעניק את התמיכה הדרושה בשלב מוקדם. ככל שתהיה גמישות בגיל צעיר יותר, כך יגדל הסיכוי לשיקום.

○על מערכת עונש המוות 

בפכפר פראוט, ההתמודדות עם האגו נקבעה כמטרה פנימית של האדם. האגו מחובר לזיכרונות העבר, והזיכרונות הללו משפיעים על ההתנהגויות הנוכחיות. כאשר אדם מבצע פשע כמו רצח, התנהגותו ומניעיו קשורים גם הם בזיכרונות העבר. כלומר, ההתמודדות עם האגו והפיכת האדם לאין-מחשבה משמעה הימנעות מהתמקדות ברגשות שליליים הנגרמים על ידי זיכרונות העבר הלא מודעים, והדרך להפסיק את הפעולות הבעייתיות, כמו פשיעה. כאשר אדם מבצע רצח, עונש המוות לא יאפשר לו להתמודד עם האגו שלו ולקבל הזדמנות לשינוי. מתוך כך, בפכפר פראוט לא יהיה שימוש בעונש מוות. במקום להטיל עונש מוות, יינתן לאדם זמן להתמודדות פנימית עם עצמו ועם האגו, כאשר במהלך תהליך זה יתאפשר גם למבצע הפשע ולקורבן לשוחח ולהבין זה את זה, במטרה שהפוגע יתעורר ויתקן את דרכיו.

○שימוש בסמים והפחתת נזקים

בפכפר פראוט, שבו אין כסף, לא יהיו אנשים שמוכרים סמים מתוך רצון לרווח אישי. עם זאת, יש סיכון לכך שכמה אנשים עלולים להיתקל בבעיה של התמכרות לסמים כמו קנאביס, קוקאין, הרואין או סמים מעוררי תודעה שהחלו להשתמש בהם מתוך סקרנות או התנסות.  

ביפן, השימוש בסמים נמצא תחת פיקוח חוקי נוקשה, ומשתמשים בסמים נתפסים כעבריינים. מטרת המדינה היא להפסיק את השימוש על ידי קביעת עונשים, אך שיעור המשתמשים בקנאביס ובסמים מעוררי תודעה עולה. על פי מחקר של משרד הבריאות, 67.7% מהמשתמשים בסמים מעוררי תודעה חוזרים לשימוש לאחר מעצרם. כיוון שמשתמשי סמים נתפסים כעבריינים, הם עלולים להיות מבודדים מהחברה, ויש להם גם תחושת אשמה שמונעת מהם לבקש עזרה, מה שמוביל את המהירות לחזור לשימוש ולהיקלע למעגל חסר פתרון.

ביותר מ-80 מדינות, כולל קנדה, שווייץ ופורטוגל, הונהג מודל הפחתת נזקים שמתמקד בהפחתת הנזקים הבריאותיים במקום להעניש את המשתמשים בסמים.  

לדוגמה, בקנדה, ישנם חדרים המיועדים למשתמשי סמים, שם הם יכולים להשתמש בסמים תוך קבלת ציוד להפחתת נזקים. ציוד זה כולל כלים לשימוש בטוח בסמים, כגון חוסמי דם, מים מזוקקים, מכשירים להמסת הסמים, ומחטים, כולם מחוטאים ונקיים. בחדרים הללו, המשתמשים מביאים את הסמים שהשיגו ומשתמשים בהם, תוך כדי שהמשטרה לא יכולה לעצור אותם. זהו מקום שמחבר את המשתמשים עם צוותי תמיכה, שם ניתן לשמוע את הבעיות שלהם ולספק להם תמיכה מתמשכת. מתן ציוד נקי מונע מהמשתמשים לחזור על השימוש במחטים, דבר שמפחית את הסיכון למחלות כמו איידס ומסייע למניעת התפשטותן.  

במהלך שנתיים בקנדה, מספר המתים ממנת יתר ירד ב-35%, ומספר האנשים שמצאו טיפול לגמילה עלה ב-30% בשנה.  

בשווייץ, ארגוני NGO מספקים, תחת פיקוח רפואי, הרואין באופן חוקי למכורים להרואין. בפורטוגל, ארגוני NGO מבצעים הפצה של מתדון, תרופה שנושאת השפעה דומה להרואין, למכורים ברחוב. במקום להפסיק את השימוש בפתאומיות, יש גישה של תמיכה ועבודה יחד עם המשתמשים, תוך שמירה על קשר מתמשך והפחתת השימוש בהדרגה במטרה להוביל את המשתמשים להתאוששות.

בפכפר פראוט, השימוש בסמים יטופל כבעיה בריאותית ולא כעבירה פלילית. כאשר החברה לא תתפקד על בסיס כספים, כמות הסמים בשוק תקטן באופן משמעותי, והמשתמשים יקבלו תמיכה כדי לעבור תהליך של התאוששות דרך הפחתת נזקים.

○רווחה

העירייה תתמקד גם ברווחה של אנשים עם מוגבלויות פיזיות. בתים של משפחות שיש בהם אנשים עם מוגבלויות, יותאמו לצרכים אלו, כך שיהיה אפשר לחיות בהם בנוחות. במבנים רב-תכליתיים, הרצפות יתוכננו כך שיתאימו לניידות בעגלות נכים, עם סלים רכים ומסדרונות ודלתות רחבות שמתאימות לעגלות. כל השלטים יכילו ברייל למי שיש להם מוגבלויות ראיה, ויופעלו טכנולוגיות לזיהוי קולי שיציגו תרגום טקסטים על מסכים. כל הציוד הרפואי והעזר הנדרש לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, כולל כיסאות גלגלים חשמליים, ייוצר וינתן על ידי מדפסות תלת-ממד של העירייה. העירייה גם תדאג לספק כלבי שירות לאנשים עם מוגבלויות ותספק חינוך בשפת הסימנים.

ביפן, שבה תהליך הזדקנות האוכלוסייה ממשיך להחמיר, אוכלוסיית הגיל 65 ומעלה הייתה 36.19 מיליון בשנת 2020, מה שמהווה 28.8% מסך האוכלוסייה. היו כ-6 מיליון אנשים הסובלים מאלצהיימר. בשנת 2050, אוכלוסיית הגיל 65 ומעלה צפויה לעלות ל-38.41 מיליון, מה שיביא את החלק שלהם באוכלוסייה ל-37.7%. במצב זה, תושבים בגיל 20 עד 64 יתמכו בממוצע ב-1.4 תושבים בגיל 65 ומעלה, והמספר הכולל של הסובלים מאלצהיימר יעלה.

במערכת כלכלית מבוססת כסף, ישנם מקרים שבהם משפחות נאלצות להסתפק בטיפול ביתי בשל בעיות כספיות או היעדר מקום מתאים למגורים. יש גם אנשים שעבודתם אינטנסיבית ואין להם מספיק זמן או משאבים נפשיים לטפל.

בפכפר פראוט, הבעיה הזו נפתרת בכמה אופנים. ראשית, כל התושבים נהנים מזמן חופשי, כך שיש להם את היכולת לטפל באחרים. נוסף על כך, בעירייה מוקמים בתים מיוחדים שבהם גרים תושבים עם אלצהיימר. בבתי המגורים האלה יש גדרות עשויות צמחייה, המהוות גבולות לשטח, כך שהדיירים יכולים לנוע בחופשיות בתוכו, אך לא ייתקלו בסכנות כמו בריכות או מכשולים אחרים. כל זה נועד למנוע התפשטות או חיפוש אחר דרכים מסוכנות.

הדיירים יכולים לצאת מהבית אם הם מלווים על ידי בני משפחתם או חבריהם, והם יכולים להיכנס ולצאת חופשי. הם יכולים לשהות בביתם במשך היום עם בני משפחתם ולהיות במגורי המוסד רק בלילה. מספר האנשים עם אלצהיימר שגרים במוסד אחד יגדל את מספר המבקרים, ובכך יגביר את הסיכוי שמישהו יבחין בבעיה במקרה של נפילה או פציעה.

בנוסף לכך, בבתי המגורים האלו יש טכנולוגיה כמו גדרות רשת, כך שברגע שצץ בעיה, אנשים מהסביבה יוכלו להבחין בכך ולהגיב במהרה. כל אחד מהמבקרים יכול לשים לב בקלות אם קורה משהו חריג, ויכול להודיע לבני המשפחה במקרה הצורך.

כמו כן, דאגו לכך שבחדרים לא יהיו כלים חדים או חפצים מסוכנים, ובמידה ויש צורך בניקוי, המשטחים יהיו קלים לניקוי. מדובר במגורי עירייה, כלומר השכונה נמצאת במרחק קטן מהבית של המשפחה, כך שניתן לבקר כל הזמן.

העירייה גם יכולה לשלב ילדים, שיתחלפו בתורם לטפל באנשים עם אלצהיימר, כך שכל דור ידע את מה שצפוי לו בעתיד. הילדים יכירו את ההתמודדות עם הזדקנות ואלצהיימר בצורה חינוכית, מה שיכול לעזור להם לפתח חומלת לב, מחשבה צנועה והבנה עמוקה יותר על בריאות ואוכל.

כמו כן, ביפן, אף כי מדובר בנושא לא מוכר ברוב המקומות, שירותי הרווחה כוללים גם את הסיוע המיני לאנשים עם מוגבלויות פיזיות. לכל אדם עם מוגבלות, גם אם היא קשה, ישנה תשוקה מינית, וישנן התנדבויות של סקסולוגים או מטפלים מיניים המגיעים לביתם של אנשים אלה על מנת להעניק להם סיוע. נושא זה נחשב כחלק משירותי הרווחה.

○המתת חסד, הפסקת האוכל מרצון

המתת חסד בעזרת רופא, בה אדם בוחר למות מרצונו, כוללת שלושה סוגים: המתת חסד אקטיבית, סיוע בהתאבדות והמתת חסד פסיבית (המתת חסד מתוך כבוד).

המתת חסד אקטיבית מתבצעת כאשר ישנה כוונה ברורה של המטופל, כאב שאי אפשר לשאת, אין סיכוי להחלמה ואין טיפול חלופי. במקרה זה, רופא מוסמך נותן למטופל תרופה קטלנית.

סיוע בהתאבדות מתבצע בתנאים דומים לאלה של המתת חסד אקטיבית, אך במצב זה, הרופא רושם תרופה קטלנית שהמטופל נוטל בעצמו ומבצע את ההתאבדות.

המתת חסד פסיבית (המתת חסד מתוך כבוד) מתבצעת כאשר ישנה כוונה ברורה של המטופל, והוא נמצא בשלב סופני של מחלה ללא סיכוי להחלמה. במקרה זה, מבוטלים טיפולים ששוללים את ההזדמנות למות באופן טבעי, ובכך מתרחש מוות מוקדם יותר.

בשנת 2024, מתוך 196 מדינות בעולם, המדינות שבהן המתת חסד היא חוקית הן:

• מדינות שמאשרות המתת חסד אקטיבית וסיוע בהתאבדות: ספרד, פורטוגל, לוקסמבורג, הולנד, בלגיה, ניו זילנד, קולומביה, אוסטרליה במספר מדינות, קנדה.

• מדינות שמאשרות רק סיוע בהתאבדות: שווייץ, אוסטריה, איטליה, מספר מדינות בארה"ב.

ביפן ובקוריאה הדרומית ניתן לבצע המתת חסד פסיבית בהסכמת המטופל.

המעשה של המתת חסד או התאבדות קשור לדתות השונות, ובאופן כללי אסור על פי רוב הדתות. רוב הזרמים הנוצריים והאסלאמיים מתנגדים לכך, ומחשיבים את ההתאבדות וההרג כעבירות חמורות, והם טוענים כי האדם ילך לגיהנום ולא לגן עדן. גם ביהדות המתת חסד והתאבדות אסורים.

בבודהיזם ובהינדואיזם, המעשה של סיום החיים בכוונה נחשב ליצירת קרמה רעה. זאת אומרת, המעשה הזה ישפיע לרעה על גלגול הנשמה הבא, והסבל לא ייעלם אלא יימשך ויתפשט. גם הרופא שעוזר בהמתת חסד יכול להיחשב כמי שיוצר קרמה רעה, אם הוא עוזר לאדם לבצע את המעשה.

חמש הדתות הללו מהוות כ-78% מהאוכלוסייה העולמית. בתוך כל דת ישנם זרמים שונים ולפעמים עמדות משתנות לפי הפרשנויות, ולכן לא כולם מתנגדים להמתת חסד או התאבדות.

באופן מעשי, בודהה, מייסד הבודהיזם, לא הסכים להתאבדות, אך ישנה גישה שמחייבת שלושה תנאים כאשר בודהה לא צידד בהאשמת האדם בהתאבדות: אם האדם הוא נזיר, אם הוא סובל מכאבים קשים שאין להם פתרון אלטרנטיבי, ואם הוא השיג את ההארה וההשתחררות, אז לא היה נחשב למעין טעות או חטא. יש גם גישות בבודהיזם שמסכימות שהאדם יכול למות כדי למלא מטרה גבוהה או כדי לעזור למישהו אחר.

המתת חסד, בשל השפעת הדתות, שנויה במחלוקת במדינות רבות. בעולם ישנם גם אנשים ללא דת, שאינם נתונים להשפעת הדת. על פי סקרים שונים, כ-16% מהאוכלוסייה העולמית, כלומר כ-1.26 מיליארד אנשים, הם ללא דת. במדינות כמו סין, יפן, קוריאה הצפונית, צ'כיה ואסטוניה יש שיעור גבוה יותר של אנשים ללא דת. שיעור זה משתנה לפי היבשות, כאשר באוקיאניה כ-24% עד 36%, באירופה בין 18% ל-76%, באסיה כ-21%, בצפון אמריקה כ-23%, ובאפריקה כ-11%.

למרות שהדתות המסורתיות אוסרות על האדם לבחור במותו, כאשר אדם רואה את משפחתו או חבריו סובלים מכאבים קשים, אין להם סיכוי להחלמה, והם חסרי אונים במצבים כמו חוסר יכולת לאכול, ללכת או להשתמש בשירותים ללא עזרה, ולעיתים אף מבקשים לסיים את סבלם, ייתכן שיבחרו לעזור להם. אם לא תינתן להם המתת חסד, הם עלולים להימצא בגיהנום חיים עד למותם. לעומת זאת, אם תינתן להם האפשרות, זה יכול לשמש תקווה, והם עלולים למצוא אופטימיות ותחושת הקלה בתקופת ההתארגנות עד להוצאה לפועל.

כאשר אנו חוקקים את הלגליזציה של המתת חסד, ישנם קולות הדואגים כי יהיו אנשים שינצלו את זה בקלות או יכפו עליהם להיעזר בזה תחת לחצים חברתיים. במיוחד קשישים, אנשים בעלי הכנסה נמוכה, אנשים שאין להם משפחה או אנשים עם מגבלות פיזיות. כדי למנוע את השימוש הקל במתת חסד, יש להשתמש בתנאים קיימים של המתת חסד פעילה או סיוע בהתאבדות, וכדי להבטיח את התקיימותם, יש להשיג אישור ממספר רופאים. בנוסף, על המשפחה שנותרה להימנע מלסבול מהשלכות לאחר מכן, ויש לקיים שיחה מעמיקה בין המטופל למשפחתו לפני קבלת ההחלטה.

רבים מהאנשים שמעוניינים במתת חסד סובלים לעיתים קרובות מייאוש מהחיים. ייאוש נגרם בגלל קיום ה"אני" - האגו. כאשר ייאוש וכאב קשים נמשכים, תחושת הרצון להפסיק לסבול ולהשתחרר מהכאב הולכת ומתרקמת. כאשר האדם מזהה שהכאב נובע מהשקפת עולמו, הוא יכול להתחיל במאבק להילחם באגו על ידי הגעה למצב של אין-מחשבה. עם זאת, לא כל המטופלים הסובלים מכאב יתחילו לפעול בצורה כזאת.

בנוסף למתת חסד, ישנה דרך נוספת להקדים את מועד המוות, והיא הפסקת אכילה ושתייה באופן יזום (VSED), שיטה שבה הפסקת האכילה מובילה למוות. בהולנד, בשנת מסוימת, נערך מחקר שבו נרשם כי כ-2500 איש מתו בעקבות הפסקת אכילה ושתייה באופן יזום בשנה אחת. גם ביפן, כשלושה אחוזים מהרופאים העוסקים בטיפול בכאב בסוף החיים דיווחו כי טיפלו בחולים שביקשו להאיץ את מועד מותם על ידי הפסקת אכילה ושתייה. במקרים אלו, בדרך כלל, כשמפסיקים את שתיית הנוזלים לחלוטין, המוות מגיע לאחר כשבוע. רופאים מסוימים טוענים כי עם תמיכה מתאימה ניתן למות בצורה שקטה ושלווה. 

בדת הג'ייניזם בהודו, קיימת כבר זמן רב שיטה דומה, הנקראת סאלקאנא. בשיטה זו, הפחתת כמויות האוכל נעשית באופן הדרגתי, עד שהאדם בוחר למות על ידי צום. הדבר מתבצע במקרים של חולים סופניים, או כאשר ישנה רעב או מחסור במזון, או כשיש ירידה בתפקוד בגיל זקנה, או כאשר אין סיכוי להחלמה ממחלה. השיטה מתבצעת תחת פיקוח של נזירים. יש להבדיל בין פעולה זו לבין פעולת התאבדות אימפולסיבית. כמו כן, השיטה מבוצעת כאשר האדם חש כי כל מטרות חייו הושגו או כאשר גופו אינו מסוגל להמשיך ולהגשים את מטרות חייו.

בפְּכפר פראוט, בגלל שהמטרה הפנימית של האדם היא להתגבר על האגו, אין המלצה להפסיק אכילה ושתייה באופן יזום, המתת חסד או התאבדות עד שהמטרה הזו לא הושגה. עם זאת, יש צורך להשאיר אפשרות לאנשים שמתמודדים עם כאב עז ממחלה סופנית, ולהשאיר להם אפשרויות תחת תנאים מסוימים. 

לכן, ככפר פראוט, ייבחרו רופאים מוסמכים למתן המתת חסד, והפעולה תתבצע במקום מוגדר. כמובן, רופא זה יהיה רק אדם שמסכים לפעול מרצונו. בנוסף, תדונו ותוחלט גבולות אפשרויות ההתמודדות עם המתת חסד פעילה, סיוע בהתאבדות, המתת חסד פסיבית והפסקת אכילה ושתייה יזומה.

האם לחיות חיים ארוכים עדיף ולא חיים קצרים? האם טיפול במינון נוזלים עבור חולה שמצבו כמעט חסר סיכוי להחלמה הוא טיפול נכון? כאשר אדם ניצב בפני המוות, לכל אחד יש את הגישה האישית שלו - הן המטופל, המשפחה והדת - וההחלטות לגבי המתת חסד לא יכולות להתקבל על ידי דיכוטומיה של "אסור" ו"מותר". לכן, כל אחד יבחר באחריותו האישית.

○הלוויות וקברים  

בפְּכפר פראוט, הלוויות יתבצעו בהתאם לדתות או השקפות העולם השונות. במקרה של צורך בשריפת גופה, תעשה זאת בעזרת המכון המנוהל על ידי מחלקת הניהול, כולל תנור שריפה. רעיון הקבר משתנה לפי דתות ותרבויות, ומחלקת הייצור תחליט על מיקום בית הקברות בתוך העירייה. כאשר חיית מחמד מתה, תעשה השריפה של בעלי החיים גם במכון הניהול.

○סקר שקטות

אם יש צורך, יערך סקר שקטות פעם בשנה ביום הבחירות המומלצות. סקר זה מודד את השקט הפנימי של התושבים ויכול לעזור למדוד את רמת השלווה הפנימית והסטטיות של כל אדם. ככל שיש יותר זמן אין-מחשבה, כך השקט הפנימי גבוה יותר. בהשוואה לרווחה, אושר הוא דבר שמוערך באופן שונה על ידי כל אחד, ורגשות של שמחה הם בדרך כלל זמניים, ולכן לא ניתן למצוא תשובה חד משמעית. תוכן הסקר יהיה כזה.

1. האם אתה רגוע ביום-יום?

תשובה: (לא רגוע) 0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 (רגוע)

2. עד כמה אתה מודע לזמן של אין-מחשבה במהלך היום?

תשובה: (שום זמן) 0, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 (תדיר)

○כפרים וכתובת מגוריהם  

הכתובת בכפְּכפר פראוט תיקבע כך: המעגל הצפוני ביותר עם קוטר של 1333 מטר יקבל את המספר 1, וממנו יוקצו מספרים בין 2 ל-6 בכיוון השעון, והמספר 7 יוקצה למעגל המרכזי בקוטר 1333 מטר. באותו אופן יוקצו מספרים למעגלים בקוטר 444 מטר, 148 מטר ו-49 מטר, כאשר כל אחד מהם יקבל את המספרים 1 עד 7. אז הכתובת תהיה בין PV11111 ל-PV77777. במקרה של כפר פראוט הממוקם לפי צורת "פרח החיים", PV11111 יהיה בצפון ומספר PV77777 יהיה בכיכר המרכזית של העירייה. אם כפר פראוט הוא בצורת אורך, אז יוקצו המספרים לפי סדר מצפון לדרום, ואם כפר פראוט הוא בצורת רוחב, אז יוקצו המספרים ממזרח למערב.

הכתובת תהיה "שש יבשות, שם המדינה, שם המחוז, שם העירייה, PV54123". בנוסף, בכפר פראוט יהיו הרבה כפרים, ושם כל כפר יתבסס על דרגת ההיררכיה של הכפר. לדוגמה: "שם העירייה, PV6774, האספה החמישית של העיר", "שם העירייה, PV32, האספה השלישית של העיר", "שם העירייה, האספה הראשונה של העיר".

○הפדרציה העולמית

הפדרציה העולמית, כמו העירייה, כוללת ארגונים לניהול כללי, בריאות ותעשייה, ופועלת בהיקף גדול יותר מאשר מדינות ושש יבשות. עם זאת, ארגונים אלה יכולים להיווצר במידת הצורך בתוך הפדרציה העולמית או שש יבשות, אך אם ניהולו של העניין כבר הושלם בתוך העירייה או המדינה, אין צורך להקים אותם.

במערכת פוליטית של חברה כסף, ישנה נטייה לפצל את הכוח לשלושה סעיפים: חקיקה, שיפוט ומנהל, אך מה שצריך להבין כאן הוא כי המושלים של הפדרציה העולמית, כמו גם של שש יבשות, הם אישים ישרים שנבחרו מהעיריות. כלומר, הפדרציה העולמית היא אוסף של אנשים ישרים, ואין סיכוי שיבוצע בה שימוש לרעה בכוח. יתרה מכך, פתרון בעיות רבות ייעשה בתוך העירייה, כך שהבעיות המובאות לפדרציה העולמית הן מוגבלות. בכל עירייה, אנשים שנבחרו בהאספה החמישית של העיר מגיעים לתפקיד נשיא הפדרציה העולמית.

○העבודות של הפדרציה העולמית 

הפדרציה העולמית קובעת את הכללים לניהול עולמי. עם זאת, עדיף לא לקבוע כללים כלל, כי כל כלל נוסף מקשה על התושבים להכיר אותו ומוביל ליחס אדיש כלפיו. מתוך הנחה זו, הצעות לכללים מתקבלות על ידי נשיא וסגן נשיא ארגון ההפעלה של הפדרציה העולמית, תוך הסכמה מלאה של שש יבשות ו-סגני שש יבשות. המנהיגים של ארגון ההפעלה פועלים כנציגי שש יבשות, כך שהם משתתפים על סמך שמיעת כל הדעות של מנהיגי המדינות בכל יבשת.

בנוסף, אם יש צורך לשנות כללים או לשנות מינויים, על מנהיגי המדינות להציג את הבקשות שלהם תחילה בפני שש יבשות או סגני שש יבשות, ולאחר מכן לפתוח דיון דומה בתוך הפדרציה העולמית.

בנוסף, הפדרציה העולמית עורכת בחירות שנתי. נשיא וסגן נשיא נבחרים על ידי מנהיגי שש יבשות וסגני שש יבשות.

הפדרציה העולמית גם פועלת לפתרון סכסוכים בין מדינות. אם לא ניתן להגיע להסכמה בשיחות בין מנהיגי המדינות, יתקיים דיון נוסף עם ששת המנהיגים של היבשות וסגני שש יבשות, ואם גם אז הבעיה לא תיפתר, ייתכנס דיון בפדרציה העולמית, ובסופו הנשיא יקבל את ההחלטה הסופית.