פרק 6 प्כפר פראוט 1 / חברה בת-קיימא כפר פראוט מהדורה שנייה

 

○הכלכלה של פראוטיזם של סאקרה

ב-1959, הפילוסוף ההודי P.R. סאקרה הציע את הכלכלה של פראוטיזם (PROUT). מדובר בתיאוריה בשם "Progressive Utilization Theory", שהיא מערכת חברתית חלופית לקפיטליזם ולקומוניזם. להלן עיקרי הדברים:

- לאדם יש חומר, ידע ורוח, ושלושת המרכיבים הללו חשובים לשמירה על איזון.

- האדם שואף באופן אינסופי לאושר, אך החומר לא יכול לספק את זה לנצח. רק הרוח, שהיא אינסופית, יכולה למלא את הצורך הזה.

- יש להבטיח את ארבע הזכויות הבסיסיות: רוחניות, מורשת תרבותית, חינוך, וביטוי בשפה המקומית.

- יש להקים פדרציה עולמית ולשאוף לאיחוד האנושות.

- יש לקדם אוטונומיה אזורית ולתמוך בהספקה עצמית.

- הקרקע וכל הדברים בעולם הם רכוש משותף של האנושות, וזכות הניהול וההפעלה צריכה להינתן לאנשים בעלי רוחניות גבוהה וכישורים מתאימים.

- יש להבטיח שלכל בני האדם בעולם יהיה גישה לאוכל, רפואה, חינוך, ומגורים – כל הצרכים הבסיסיים של החיים.

- יש להבטיח את הבטיחות המלאה של כל בעלי החיים והצמחים על פני כדור הארץ.

- לא ההתקדמות הטכנולוגית היא שתעשה את האדם מאושר. רק חידושים שמספקים יתרונות שלמים, והפחותים מהם הוסרו לחלוטין, הם התקדמות אמיתית. חידושים שלא ניתן להסיר מהם את הצדדים השליליים לא צריכים להתקבל.

○המבנה החברתי של כפר פראוט 

סרקר הציע את הכלכלה של פראוטיזם בשנת 1959, ומאז השתנו הזמנים. פיתוח הכלכלה של פראוטיזם לגרסה המודרנית הוא כפר פראוט.  

לאחר שבחנו את הטבע האנושי ואת ההתפתחות המדעית עד כה, נבדוק את המבנה החברתי של כפר פראוט, מהמשפחה ועד הפדרציה העולמית. תמיד יהיה קשר שבו הארגון העליון מעביר חלק מזכויותיו וסמכויותיו לארגון התחתון.  

6. משפחה המבוססת על קיום עצמי  

5. עירייה המורכבת ממשפחות (שקולה לעיר, כפר פראוט)  

4. מועצת המחוז המורכבת ממספר עיריות  

3. מדינה המורכבת ממספר מחוזות  

2. שש יבשות המורכבות ממספר מדינות (כל אחת מהיבשות)  

1. הפדרציה העולמית המורכבת ממספר יבשות  

באופן כללי, הפדרציה העולמית תופסת את המיקום העליון ביותר בהיררכיה, אך כאן היא ממוקמת במיקום הנמוך ביותר. הסיבה לכך נעוצה באחד הפסוקים מתוך "לאו דזה", ספר שנכתב בתקופת האביב והסתיו בסין העתיקה:  

פרק שישים ושש:

"נהרות גדולים וימים מסוגלים להיות מלכים של נהרות קטנים משום שהם ממוקמים בעמדה נמוכה."  

על ידי התנהגות בצניעות וענווה, נוצר הבסיס לגישה של הפדרציה העולמית ושל כל מנהיגי הדרגים השונים.  

בעירייה (כפר פראוט), במחוז, במדינה, ביבשות ובפדרציה העולמית מוקמות שלוש מערכות ארגוניות משותפות: מנהלה, רפואה ומזון, ותעשייה. מערכות אלו מבצעות פעולות שונות בהתאם לגודל הארגון.  

◯עירייה  

- מנהלה: עוסקת בנושאים מנהליים הקשורים לניהול העירייה ולחינוך.  

- רפואה ומזון: עוסקת ברפואה, מזון וחקלאות.  

- תעשייה: אחראית על ייצור כללי של מוצרים, חקר משאבים, תכנון תשתיות, ועיצוב העירייה כולל מיקום מגורים ושטחים חקלאיים.  

◯מחוז  

◯מדינה  

◯שש יבשות  

◯הפדרציה העולמית  

○עירייה (כפר פראוט)  

משפחות המבוססות על קיום עצמי מתאחדות כדי להקים את העירייה, כפר פראוט. בכפר פראוט נפוץ דגם של עיריות בקנה מידה של כ-60,000 תושבים.  

מתקן מרכזי בעירייה, המשמש כבית ספר לפעילויות ותוכניות שונות עבור התושבים, נבנה במרכז העירייה והוא רב-תכליתי. המתקן מורכב משלושה מבנים:  

- מבנה מנהלה  

- מבנה ייצור  

- מבנה אמנות  

מתחת למתקנים אלו נבנה חניון תת-קרקעי.  

במקרים שבהם יש מבנים היסטוריים, מקדשים או אתרים דתיים בסמוך לעירייה, האחריות לניהולם מועברת לעירייה הקרובה ביותר.  

עיצוב העיר כולה מתבסס על קריטריונים המבטיחים נוחות לבני הגיל השלישי ולאנשים עם מוגבלויות, תוך שמירה על התאמתה גם לאנשים בריאים.  

○פרח החיים

מיקום הבנייה של כפר פראוט נבחר תוך התחשבות בסיכוני אסונות טבע כמו רעידות אדמה, צונאמי ומפולות אדמה, והימנעות מאזורים עם רמת סיכון גבוהה. אזורים קרובים לים או לנהרות עלולים להיות מוצפים בעקבות צונאמי או שיטפונות.  

בהתבסס על לקחי רעידות אדמה מלפני מאות שנים, קיימות לעיתים מצבות או מסמכים היסטוריים המציינים את גובה המים אליו הגיע הצונאמי באותם אירועים, ומשתמשים בהם כחומר עזר לקביעת מיקום הבנייה.  

חלוקת המגורים בכפר פראוט לא מתבצעת בצורה ליניארית כפי שקיים בחברות מבוססות כסף. במקום זאת, מבוססת חלוקת המגורים על דפוס עגול בשם "פרח החיים".  

 

עירייה בקוטר של 4 ק"מ (רדיוס 2 ק"מ), שנקראת כפר פראוט, מהווה יחידת כפר אחת. ראשית, שישה בתים מסודרים במעגל, ושבעה מעגלים כאלה נאספים ליצירת מעגל חדש, כך שכל המבנים מסודרים בתצורה מעגלית. במרכז המעגל ממוקם המתחם הרב-תכליתי, הכולל את בית הניהול, בית האמנות ובית הייצור.  

המעגל המרכזי, שקוטרו 444 מטרים, מהווה את הכיכר המרכזית. גודלו מספיק להכיל ארבעה אצטדיוני בייסבול ומשמש לצרכים הדורשים שטח גדול, כמו ספורט, פסטיבלים וקונצרטים. המעגל שבו נמצא בית האמנות כולל גם אולם ספורט.  

בשנת 2015 עמד ממוצע גודל משקי הבית ביפן על כ-2.5 נפשות. להלן נתוני השינוי בגודל משקי הבית מאז תקופת אדו:  

- תקופת אדו (שנות ה-1600): 6–7 נפשות  

- תקופת אדו (שנות ה-1750): 4 נפשות  

- תקופת טאישו ומייג'י (1868–1926): ממוצע 5.02 נפשות למשק בית  

- תקופת שווה (שנות ה-1950): ממוצע 5 נפשות למשק בית (זוג ושלושה ילדים)  

- תקופת שווה (שנות ה-1970): ממוצע 3.69 נפשות למשק בית  

- תקופת הייסי (שנות ה-2010): ממוצע 2.51 נפשות למשק בית  

בעיצוב כפר המבוסס על "פרח החיים", אם כל משפחה כוללת 5 נפשות, ניתן לאכלס 70,560 תושבים בכפר פראוט אחד. אם כל משפחה כוללת 3 נפשות, ניתן לאכלס 42,336 תושבים.  

○הסיבה לקוטר של 4 ק"מ

מרחק של 2 ק"מ מהקצה של הכפר פראוט למתחם הרב-תכליתי המרכזי הוא מרחק של כ-30 דקות הליכה לכיוון אחד. מרחק כזה נחשב לנעים לטיול רגלי. עם זאת, במרחק של 45 דקות עד שעה הליכה, ייתכן שהדרך חזרה תהווה נטל גם אם הדרך לשם הייתה אפשרית. כדי לשמור על פעילות בכפר פראוט, חשוב שמרחק ההליכה יהיה נעים ונגיש.  

כאשר המרחק נגיש להליכה, הוא גם בטווח נסיעה באופניים. עבור ילדים בגיל ההתבגרות, מגיל 14 בערך, נסיעה באופניים למרחק של יותר מ-3 ק"מ עלולה להיתפס כמרחק רחוק. בנוסף, בחברה המשתמשת במטבעות, הורים עשויים לחשוש מתאונות דרכים ולמנוע מילדיהם לנסוע באופניים למרחקים של מעל 4 ק"מ. בכפר פראוט מתחשבים בכך שכל תושבי הכפר, כולל ילדים קטנים, יוכלו להגיע למתחם הרב-תכליתי שבמרכז הכפר באמצעות הליכה או רכיבה על אופניים למרחק של 2–3 ק"מ. לפיכך, גודל של 4 ק"מ בקוטר הוא מדד מתאים, שמאפשר גם למבוגרים וגם לילדים להגיע למרכז הכפר בצורה נגישה ונוחה.  

ייתכן שעיצובים אחרים מלבד עיצוב "פרח החיים" יפותחו בעתיד בעקבות מחקר נוסף. עם זאת, נכון לעכשיו, עיצוב זה משמש כבסיס להתקדמות הפיתוח.  

○מתקן רב-תכליתי  

המתקן הרב-תכליתי נבנה במרכז הכפר פראוט, ומשם מתפרסים בתי המגורים במבנה מעגלי כדי להקים את העירייה.  

החשמל והאגירה של המתקן הרב-תכליתי זהים לאלה של כל בתי המגורים. לגבי הבניינים הגבוהים ביותר בעירייה, במדינות כמו יפן שבהן רעידות אדמה מתרחשות בתדירות גבוהה, ככל שהבניין גבוה יותר, כך הוא מתנדנד יותר, והריהוט עלול להתהפך. לכן, במסגרת מאמצי העירייה, אין לבנות בניינים שגובהם עולה על גובה העצים, אלא אם כן יש סיבה מוצדקת במיוחד לכך. יתרון נוסף של מדיניות זו הוא שמירה על נוף פתוח שניתן לראות למרחקים.  

בנוסף, יוקמו שלושה ארגונים לניהול מידע עירוני: מחלקת מנהלה, מחלקת בריאות ומזון, ומחלקת ייצור. במרכז העירייה יוקמו שלושה מבנים: בית מנהלה, בית אמנות ובית ייצור.  

בבית המנהלה ייאספו מתקנים לניהול העירייה, כגון ארגוני ניהול, חדרי בקרה (ICT, חשמל, מים), כבאית, מתקן אירוח, אולם לוויות, תנור שרפה ותנור לחיות. ICT הוא ראשי תיבות של Information and Communication Technology ומתייחס לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע ותקשורת.  

בבית האמנות ייאספו מתקנים לפעילויות אמנותיות, כגון חדרי פעילות, אולם מופעים, גלריות, ספרייה ובית חולים.  

בית הייצור יכלול מתקנים הקשורים לייצור, כמו מתקני מפעל וחדרי קרמיקה. מתחת למתקן הרב-תכליתי ייבנה גם חניון תת-קרקעי.  

○מיקום ומספר הכפר פראוט 

יפן היא מדינה שבה רעידות אדמה מתרחשות לעיתים קרובות, ובנוסף לכך קיימת גם סכנת צונאמי. אם מסתכלים על ההיסטוריה של הצונאמי ביפן במסגרת זמן של 200 שנה, אפשר לראות שאזור כלשהו תמיד הוכה על ידי צונאמי גדול שגרם לאבידות בנפש. כלומר, בניית כפר פראוט ליד החוף משמעותה שכמה מהכפרים ייסחפו על ידי צונאמי בתוך פרק זמן של 200 שנה. בצונאמי של רעידת האדמה הגדולה במזרח יפן ב-2011, הצונאמי הגיע עד 10 קילומטרים לתוך היבשה. ביפן, כאשר מתקדמים 10 קילומטרים מהחוף אל תוך היבשה, בדרך כלל ניתן לראות הרים. לכן, יפן היא מדינה שבה יש להקים אזורי מגורים באזורים הרריים.  

בנוסף, על פי נתונים מהעבר, רעידות אדמה גדולות נוטות להתרחש בגבולות של לוחות יבשתיים. עם זאת, קשה עדיין לחזות בדיוק היכן תתרחש רעידת האדמה הבאה.  

כעת נעבור למיקום האפשרי לבניית "כפר פראוט" ביפן ולמספר הכפרים שניתן להקים. ראשית, יש לסרוק את קוד ה-QR הבא (Google Maps) באמצעות טלפון נייד או ללחוץ על הקישור שמופיע מתחתיו, להגדיל את התצוגה ולראות את נתוני המפה.  

קישור למיקומים אפשריים לבניית כפר פראוט

המפה מחולקת בצבעים הבאים:  

- קווים ירוקים: גבולות לוחות יבשתיים.  

- עיגולים כחולים: אזור ברדיוס של 50 ק"מ מסביב לתחנת הכוח הגרעינית במחוז פוקושימה.  

- צבע אדום: מיקומים אפשריים לבניית כפר פראוט. כל עיגול אדום מסמן אזור בקוטר של 4 ק"מ.  

(האזורים במרחק של 10 ק"מ מהחוף ובמרחק של 4 ק"מ מגבולות הלוחות אינם נכללים).  

למרות שמוקדי בנייה נמנעים מאזור ברדיוס של 4 ק"מ מגבולות לוחות יבשתיים, ברעידת אדמה בעוצמה 9 מגניטודה, האדמה עשויה לזוז בחוזקה במרחק של 10–20 ק"מ ממוקד הרעידה. חשוב להבין שביפן, רעידות אדמה יכולות להתרחש בכל מקום, ולכן אין ברירה אלא להפוך את הבתים עצמם לעמידים בפני רעידות אדמה גדולות. אם הבתים לא יקרסו ולא יפלו חפצים כבדים מלמעלה, ניתן למנוע ברוב המקרים פגיעות קטלניות. כדי להשיג זאת, יש לתכנן בזהירות את סידור הרהיטים וגופי התאורה בבתים.  

מתוך שטח יפן הכולל של 377,900 קמ"ר, כ-33.6% מהשטח, שהם 127,000 קמ"ר, מוגדרים כשטח מתאים למגורים. בתוך שטח זה, ניתן לבנות 2,942 כפרים מסוג כפר פראוט. בסך הכול ניתן לבנות 41,517,504 יחידות דיור, אך מספר משקי הבית ביפן עמד בשנת 2016 על 51,850,000, מתוכם 16,800,000 היו משקי בית של אדם אחד.  

מספר משקי הבית של אנשים החיים לבד ממשיך לעלות מדי שנה, אך אם מתבססים על נתוני 2016, ניתן לבנות בכל כפר פראוט 1,100 יחידות דיור ליחידים, כאשר בכל יחידה גרים 6 אנשים. בדרך זו ניתן להבטיח דיור לכלל האוכלוסייה.  

◯ במקרה של כפר פראוט יחיד  

- יחידות דיור למשפחות: 13,012 יחידות.  

- יחידות דיור ליחידים: 1,100 יחידות × 6 חדרים = 6,600 חדרים.  

- סך הכול: 19,612 יחידות (מתוכן 14,112 יחידות דיור).  

◯ במקרה של כלל כפרי פראוט ביפן (2,942 כפרים)  

- יחידות דיור למשפחות: 38,281,304 יחידות.  

- יחידות דיור ליחידים: 3,236,200 יחידות × 6 חדרים = 19,417,200 חדרים.  

- סך הכול: 57,698,504 יחידות (מתוכן 41,517,504 יחידות דיור).  

◯ השוואה למספר משקי הבית ביפן (נכון לשנת 2016):  

- יחידות דיור למשפחות: 35,050,000 יחידות.  

- יחידות דיור ליחידים: 16,800,000 יחידות.  

- סך הכול: 51,850,000 יחידות דיור.  

ביפן קיים תהליך של ירידה בשיעור הילודה. האוכלוסייה שעמדה על 125.96 מיליון איש בשנת 2020 צפויה לרדת ל-116.62 מיליון בשנת 2030 ול-91.93 מיליון בשנת 2055. לכן, מספר יחידות הדיור יפחת בהדרגה עם השנים. יחידות דיור שלא יהיו בשימוש יהפכו למקומות לינה עבור אנשים שיגיעו ממקומות אחרים.  

גישה זו בעצם מתארת רעיון שבו לא נבנות ערים חדשות כלל. מדובר בתפיסה המתאימה גם למדינות אחרות מחוץ ליפן. קביעת גבול עליון למספר יחידות הדיור בכל עירייה יכולה למנוע תהליכי עיור. אם מתרחשת עיור, כמו בטוקיו או אוסקה, מרכוז אוכלוסייה באזור אחד עלול להוביל לבעיות חמורות במקרה של אסון טבע גדול, כמו רעידת אדמה. באירועים כאלה, תושבי הערים עלולים לאבד גישה לאוכל ולתחבורה.  

○כללי סידור מגורים באזורים שטוחים ובשטחים מורכבים

במידה שניתן למקם מעגל בקוטר 4 ק"מ (פרח החיים), יש לעשות זאת. אולם, באזורים הרריים שבהם הטופוגרפיה מורכבת, ראשית יש לבנות מתקן רב-שימושי במרכז, ולהציב סביבו את המגורים במבנה מעגלי ככל האפשר. אם מדובר באזור צר שבו ניתן לבנות רק בית אחד, המגורים יכולים להסתדר בשורה ישרה, אך גם במקרה זה יש לשמור על מרחק של לפחות 4 מטרים בין בתי המגורים.  

◯ בראש ובראשונה יש לבנות מתקן רב-שימושי במרכז העירייה.  

◯ בהתאם לטופוגרפיה, ממלאים את השטח במעגלים בקטרים של 4 ק"מ, 1,333 מטרים, 444 מטרים, 148 מטרים, 49 מטרים (6 יחידות דיור) ו-16 מטרים (יחידת דיור אחת).  

◯ אין לבנות מגורים לאורך נהרות. יש לבדוק נתוני הצפות מהעבר ולמקם את המבנים עשרות מטרים מהנהר.  

◯ יש להתחשב בקריסת הרים ובהתמוטטות מדרונות, ולבנות את המבנים במרחק מה שמעל למיקום המשוער שאליו עשויה להגיע אדמת הסחף.  

◯ יש להניח שגשמים עזים שיימשכו יומיים עלולים לגרום לזרמי מים עכורים באזורים צרים בין מדרונות הרים. אם יש נהר בין המדרונות, הסיכון גבוה במיוחד.