○החינוך בכפר פראוט
החינוך בכפר פראוט מבוסס על שלושה עקרונות עיקריים:
- ידע ומיומנויות הדרושים לניהול עירייה ולהשגת אוטונומיה כלכלית. לדוגמה, איך לעסוק בחקלאות טבעית, איך להכין מוצרי חיים שונים, וכיצד ללמוד קרוא וכתוב לצורך מטרות אלו, כל אלה נלמדים כבר בגיל צעיר דרך חוויות יום-יומיות.
- לימוד איך ללמוד, תוך כדי פיתוח סקרנות ופעילויות המנוהלות לפי העניין האישי. כאשר עוסקים במה שמעניין, באופן טבעי נלמדות יותר מיומנויות, והם מובילים להתפתחות כישורים, עבודה מתאימה, ייעוד אישי. זה הופך לחוויות עמוקות שמשפיעות גם על שיפור האישיות.
- אין-מחשבה והאגו. אין-מחשבה הוא מקור לאינטואיציה שמנחה את האדם לכיוון הנכון בחיים. חוסר ידיעה על האגו שבאני גורם לסבל אנושי.
כל אלה נלמדים בעיקר דרך פעילויות קבוצתיות, כמו חוגים או קבוצות קטנות, ולא במסגרת של בתי ספר גדולים.
○אין-מחשבה
לכל אדם יש רצון להיות מאושר יותר מאשר לא מאושר. ובמקרים רבים, ישנה אמונה שאם נשיג משהו, נוכל להשיג אושר. לדוגמה: "אם ארוויח הרבה כסף אוכל לקנות את כל מה שאני רוצה ואהיה מאושר", "אם אהיה מפורסם או אצליח במשהו, אהיה מאושר", "אם אצליח להיות עם האדם המעניין הזה, אהיה מאושר".
לדוגמה, כאשר אדם מתחיל לצאת עם מישהו שהוא מעוניין בו, בתחילה הוא מלא בשמחה, אך ככל שעובר הזמן, התחושה הזו הולכת ומפוגגת, ובמקרים מסוימים יכולים להתרחש ריבים תכופים, אשר הופכים לכאב רגשי שמוביל לפרידה. לפני תחילת הקשר, נוצר רצון לשלוט ולהחזיק בבן/בת הזוג, וזה מתמיר לשמחה ואושר עם תחילת הקשר, אך כאשר הקשר מסתיים, הכאב מגיע.
הדבר החשוב כאן הוא שכל דבר חיצוני, שהשגת או קבלת משהו בו מביאה לסיפוק, למעשה ממלא את רצון השייכות או הרצון להראות את עצמי (אגו), ושם טמון האושר הזמני. אושר זה לא מחזיק לאורך זמן, התשוקה גדלה ואז הכאב מגיע, ואם אנחנו תקועים במצב הזה, אנחנו חוזרים שוב ושוב על מעגל האושר והסבל. אושר וכאב הם שני צדדים של אותו מטבע. אך בני האדם רוצים להיות מאושרים יותר מאשר סובלים, אז היכן נמצא התשובה? התשובה נמצאת ב"אין-מחשבה" שבין הקצוות של האושר והסבל. בתוך אין-מחשבה יש שקט, שלווה, מנוחה, שקט פנימי ושלום. כדי להבין את אין-מחשבה, ניתן לבצע את התרגיל הפשוט הבא.
○התרכזות במחשבה אחת כדי להגיע לאין-מחשבה
תוכל לעמוד או לשבת בישיבה מזרחית (הגורת) עם גב ישר ולסגור עיניים למשך 20 שניות. אם במהלך הזמן הזה מחשבה או מילים עולות בראשך, זהו מחשבה. משם נוצר הכאב.
לאחר מכן, שוב סגור עיניים למשך 20 שניות והתמקד במרכז הגבות (בין העיניים). תשים לב שהמחשבה נעצרת והתודעה מתרכזת בנקודה אחת, וזהו מצב של אין-מחשבה. כלומר, אתה מפסיק את המחשבות באופן מודע. לאחר מכן, שאף לאט אוויר דרך האף, ואז נשוף לאט, ככל שתעשה זאת בצורה איטית יותר, כך תוכל להתרכז בצורה עמוקה יותר. אפשר גם לבצע זאת עם עיניים פתוחות.
אזור בין הגבות הוא המקום שבו מחשבות עולות, ושם עשויות להופיע לפתע זכרונות מהעבר, חיזויים על העתיד או דאגות. כאשר אדם נמצא במצב של אין-מחשבה, כל אלה נעצרים והשקט מגיע. כלומר, השיחות הפנימיות של המחשבה נעלמות, והסבל מצטמצם. לאחר מכן, יש להמשיך להקדיש תשומת לב מודעת במשך כל היום. אם זה הופך להרגל, המוח נשאר שקט באופן תמידי, ואם מחשבה עולה, אנחנו שמים לב לכך מיד והופכים את אין-מחשבה להרגל.
זוהי מצב של תשומת לב מודעת. ההפך מכך הוא מצב של חוסר מודעות. כשאנשים כועסים או נרגשים, הם לפעמים אומרים מילים קשות, וזה קורה כי הם אינם מודעים ושאינם שמים לב למעשיהם. כאשר אדם מתבונן פנימה בצורה מודעת, כפי שעשינו עכשיו, תשומת הלב המודעת עוזרת למנוע מהרגשות לשלוט ולהשפיע.
להתמקד באזור בין הגבות הוא רק שיטה אחת, וניתן לבחור כל אובייקט. לדוגמה, ניתן להתבונן בעננים המתפשטים בשמיים, להקשיב לצלילים של הסביבה תוך כדי הליכה, להתמקד בנשימה או להתרכז במשהו שאנחנו אוהבים ומתחברים אליו.
○מחשבות יוצרות סבל
כאשר חוזרים על מצב של אין-מחשבה באופן יומיומי, מתחילים להבחין כאשר המחשבות תופסות את המוח. ככל שמבצע את זה יותר ויותר במהלך היום, הסבל הנוצר מהמחשבות מצטמצם, והשקט הפנימי הופך להרגל. לאנשים שחשוב להם להיות שקטים בתודעתם, מחשבות שליליות עלולות להוביל לדיכאון.
בעזרת השיטה הזו, ניתן להבחין בדבר חשוב. כאשר אנחנו נמצאים במצב של אין-מחשבה, מחשבות מתחילות להופיע באופן אוטומטי, לעיתים הן מתמקדות בזכרונות מן העבר, ורגשות כמו כעס או עצב עשויים להתעורר. לעיתים מדובר בזכרונות ישנים, כאב נפשי או תחושת נחיתות, שלא תמיד אנחנו מודעים אליהם. אנשים שאינם מודעים להרגלי המחשבה הללו יימצאו עצמם מנותבים על ידי רגשותיהם, יכעסו או יתעצבו ויסבלו. אך כאשר מחשבות כאלה עולות, אם נדע שהן זמניות, ושהן יעצרו אם ניכנס למצב של אין-מחשבה, נוכל לשוב אל מצב רגוע ושליו. אם מדובר בכעס חזק או בחרדה, תהליך ההרגעה ידרוש זמן.
מה שניתן להבין כאן הוא שכשאנחנו במצב של אין-מחשבה, הלב של האדם שקט ושלום. האושר וההנאה שנשיג בעזרת השגת דברים או הישגים, שהם על פי הערכים הכלליים, הם זמניים. ככל שעובר הזמן, הם דוהים, והתשוקות שלנו מתחדשות, והן הופכות להתמכרויות, דבר שמוביל לסבל. אושר וסבל הם שני צדדים של אותה מטבע, הם באים לסירוגין. אין בהם שקט פנימי. השקט הנפשי הקבוע נגיע אליו רק כאשר נביא את המוח למצב של אין-מחשבה, וזה קורה על ידי הפסקת המחשבה. ככל שמחשבות תופסות יותר מקום בראש, והאדם מתמקד במשהו, הסבל יגדל. אך אם נשגיח בתהליך זה, נוכל להימנע מהרגלי המחשבה שמביאים סבל, והסבל יהיה קל יותר להתפוגג.
בגיל גן הילדים, יכולת החשיבה עדיין לא התפתחה עד הסוף, ולכן האגו גם חלש והדאגות מועטות, כך שהילדים נהנים ושמחים כל הזמן. גם אם הם נזפים בהם או רבו, אחרי עשר דקות הם חווים את העולם כאילו כלום לא קרה. מגיל עשר והלאה, כשאנשים נכנסים לשלב ההתבגרות, הגוף שלהם מתחיל להתבגר, כושר החשיבה שלהם משתפר והאגו (האגו) מתחזק. בשלב זה, הדאגות, הקנאה, תחושת הנחיתות, הסבל והעימותים גוברים.
הפסקת המחשבות ומעבר למצב של אין-מחשבה הוא משהו שיכול להתרחש בזמן של מנוחה, אבל גם בזמן שבו אנחנו מרוכזים בפעולה. ברגע שאנחנו משאירים את המוח במצב של אין-מחשבה, אז גם התשובות וההשראה מגיעות באופן אינטואיטיבי. השימוש במחשבה לא בהכרח דבר רע, כשאנחנו בונים תוכניות או מתכננים משהו, נשתמש בה. בשאר הזמן, עלינו להוריד את המחשבות ולהשאיר אותן שקטות. אין צורך לשנות את הסביבה כדי להיכנס למצב של אין-מחשבה, זה אפשרי גם אם אנחנו ממשיכים לעבוד או חיים את חיי היום-יום.
○מטרת החיים
כל אדם מתמודד תמיד עם דאגות וקשיים. הקשיים הללו נובעים מהמחשבות על זכרונות מהעבר או דאגות לעתיד. אך אצל אדם במצב של אין-מחשבה, פנימיותו מוצאת שלום ורוגע. כך הוא משתחרר משרשרת הסבל.
במהלך החיים היומיומיים, הבעיות והקשרים האנושיים שמתרחשים סביבנו הם תוצאה של הפעולות והדיבורים שלנו שמקורם במחשבותינו. אם נוכל להיות במצב של אין-מחשבה ונשמור על שתיקה בסיסית, תוך שמירה על רמות דיבור נאותות, סביר להניח שיבולו פחות בעיות מיותרות. גם אם בעיות יקרו, נוכל להימנע מלהתייחס אליהן כבעיות, ולא נגרום להן להחמיר. למשל, כשנפגשים עם אדם שאנחנו מרגישים לא נעים מולו, אם נחשוב עליו במחשבות שליליות, לפעמים הוא ירגיש זאת באופן לא מודע. אם נתפוס את עצמנו רגע לפני ונהפוך למצב של אין-מחשבה, היחסים עם אותו אדם לא יתדרדרו.
ההשתחררות ממחזור המחשבה (אגו) → תשוקה → תלות → סבל, ושמירה על מצב שקט ורגוע, הוא מטרת החיים האולטימטיבית של האדם המומלצת על ידי פְכפר פראוט. כמו שלתנועות הגוף יש הרגלים, כך גם למחשבות יש הרגלים, ואם ההרגלים הללו שליליים, הם יביאו אותנו לסבל מבלי שנהיה מודעים לכך. אם נתרגל את המצב של אין-מחשבה, נוכל להתגבר על ההרגלים הללו.
כאשר אין מחשבות (אגו) ואין "אני", גם הגוף שלי איננו שייך לי, ואין משמעות לחיים שלי. ברגע שאין מחשבה, מה שנותר בראש הוא רק המודעות. המודעות קיימת קודם, והמחשבה (אגו) מופיעה רק לאחר מכן. כלומר, המודעות היא הישות האמיתית, והמחשבה היא משהו שמופיע אחריה. מה שאנחנו תופסים כ"אני", כמו השם שלנו, הגוף, המגדר, הלאום, כל אלו הם אשליות, והמודעות היא הצורת הקיום האמיתית של האדם. כאשר המחשבה איננה ויש רק מודעות, אז שקט ושלום מגיעים. ברגע שמחשבה (אגו) חוזרת, הסבל מתחיל.
מטרת החיים להילחם באגו, כפי שמומלץ בְפְכפר פראוט, היא ההכרה שהצורת הקיום האמיתית של האדם היא המודעות, ושהחיים הם התמקדות במצב של אין-מחשבה ובקיום המודעות בלבד.
האדם רוכש תובנות רבות דרך ניסיון החיים. במהלך תהליך זה, הוא גדל ומבשיל. הגדילה והבשלות הללו מובילות לכיוון של התגברות על האגו. בשלב של חוסר בשלות, אדם יכול להתנהג בצורה אנוכית, אך ככל שהוא מתבגר, "אני" נדחק אחורה והוא מתחיל לכבד את אחרים ולהעדיף אותם. כלומר, האדם עובר דרך הרבה חוויות חיים, ומספר התובנות גדל עד שהוא חוזר למודעות האמיתית, שנמצאת מעבר לאגו. בסופו של תהליך, כשאדם מתגבר על האגו ומגלה את המודעות האמיתית, אין יותר משמעות לחיים בעיניו. עד שהוא מגיע למצב זה, הוא עובר פעמים רבות בין שמחות וזיכרונות רגעיים של סבל, שמקורם באגו.
כמו כן, כאשר האדם קיים במודעות ובמצב של אין-מחשבה, הוא מקבל אינטואיציה. כתוצאה מכך, הוא נוקט בפעולות. לפעמים זה יכול להוביל לייעודו, או למקצוע שמתאים לו, ועם הזמן הוא מתחיל להשקיע בו תשוקה רבה. זה יכול להיות עוד מטרת חיים אחת שיש לממש.
○אינטואיציה
במצב של אין-מחשבה, האדם מקבל אינטואיציה, ואז הוא מביע אותה בעזרת טכניקות שונות. אינטואיציה, הברקה, רעיון, השראה—היו שמות רבים לתופעה הזו, אך כולם מתחילים מאותם שורשים, כולם מתחילים מהתובנה שצצה במוחו של האדם.
כשהאדם מתחיל לעסוק במשהו, הוא גם מתחיל לחשוב לעומק. כשחושב מתוך רצון עצמי, לפעמים הוא מנסה למצוא תשובות בכוח, ובסופו של דבר, רעיונות אלה לא יהיו טובים כפי שנראו בהתחלה. אך כשחושב מתוך כוונה טהורה למען אחרים או למען העולם, רצוי להשקיע מחשבה מעמיקה ככל שניתן.
לאחר מכן, נדרש שינוי מצב רוח, אך זהו תנאי שלפניו יש להימצא בשלב של חיפוש ממצה. חיפוש ממצה זה מתייחס למצב שבו המוח מרגיש כאילו הוא סובב, עד שהוא עייף מכדי להמשיך לחשוב, כלומר עד שאין עוד אלמנטים לחקור. אם נשארים אלמנטים לחקר בתוך עצמנו, לא ניתן להשיג את ההברקה האמיתית. תמיד יש להגיע לגבולות המחשבה והידע שלנו, וברגע שעושים זאת והפסקנו לחשוב, יעלה רעיון שיאפשר לנו לעבור את הגבול.
שיטות שינוי מצב רוח משתנות מאדם לאדם, אך פעולה של שינה יש לה השפעה גדולה. כאשר זורמים במוח המון מידע, חוקים אותו, והמוח לא מסוגל לעבד אותו או שהוא עייף, אז כדאי ללכת לישון. כשהאדם ישן, המידע במוח מתארגן. אחרי שקמים, הראש מתפנה ולפעמים פתרון עולה לפתע. זהו חלק מההרגל של המוח, שבו יש שלושה שלבים: קלט, ארגון (אין-מחשבה, רפיון), ופלט. מי שמתאים את עצמו לשלבים אלו, יכול לפני הפסקה או בסוף היום למלא את הראש בבעיה הבאה לעסוק בה. כך, אחרי הפסקה או שינה, רעיונות יעלו בראש. אפילו שינה של 30 דקות יכולה להיות מספקת. השינה אינה פעולה לא פרודוקטיבית או לא רצינית, ואם נתבונן בה דרך העדשה של קבלת אינטואיציה, מדובר בפעולה מאוד יעילה. פעמים רבות רעיונות יעלו גם בעת מקלחת, כאשר המוח נמצא במצב של אין-מחשבה. כך, אם נקדיש זמן של אין-מחשבה וננקה את הראש, האינטואיציה תוכל להיכנס.
כדי להגיע למצב של אין-מחשבה, יש צורך בזמן של בדידות, זמן פנוי שבו לא מפריעים לנו. למרות שבדידות נתפסת כמשהו שלילי, כמו חוסר חברים, היא דווקא מאוד מתאימה לקבלת אינטואיציה או לשיפור פנימי במובן הרוחני.
תפיסת אינטואיציה היא פעולה מאוד פשוטה, שבה לא צריך לחשוב בכוח, אלא פשוט להיות במצב של אין-מחשבה ולהבחין במה שעולה במוח, ולהיענות לו באופן כנה. האינטואיציה מתכוננת במוח ברגע אחד.
בענפי ספורט, פעמים רבות כאשר הגוף פועל בצורה אינטואיטיבית, מדובר במהלך מדהים. רגע לפני המהלך, יש רעיון של "ככה צריך לעשות", וכשאנו מבצעים אותו, תמיד מתקבל תוצאה טובה. במקום לומר "מבצעים", אפשר לומר שהגוף פשוט נע באופן טבעי. לעומת זאת, כשמחשבות של דאגה או פחד ממלאות את הראש, קשה לבצע מהלך טוב. גם ביצירתיות, הדברים שנעשו במצב של אין-מחשבה הם בדרך כלל הדברים הטובים ביותר. פעולה והתנהלות לפי אינטואיציה יוצרת תוצאות טובות, וזוהי הדרך הטבעית לחיות, שבה הכישורים האנושיים או של כל יצור ביולוגי אחרים באים לידי ביטוי בצורה מקסימלית. כלומר, אין-מחשבה לא רק אומרת פשוט לא לעשות כלום בשקט, אלא גם, במצבה, אינטואיציה תבוא, ונפעל לפי מה שבא אלינו באופן טבעי.
כאשר העיסוק מתאים לאדם, יהיה לו קל יותר לקבל אינטואיציה ממנו מאשר מדברים שאינם מתאימים לו, וההתנהגות תהפוך לבטוחה יותר, יהיה בו ביטחון ותחושה של חופש, דבר שיגרום לו להיות מרתק יותר. כלומר, מדובר בעיסוק שמרגיש כייעוד או כעיסוק מתאים. אך כאשר העיסוק הוא לא נכון, לא ניתן לממש את כל הכישורים. כל אחד יכול להוציא כוח מדהים אם הוא מוצא את מה שהוא טוב בו. חקירה פנימית, כמו ילד סקרן, יכולה להוביל אותנו לגילוי הייעוד או העיסוק המתאים. אפילו אצל מבוגרים זה קל יותר למצוא בתחומי התחביבים. הייעוד או העיסוק המתאים הוא מקום שבו עשייה היא ביטוי עצמי ושמחה. רק שייעוד כולל שליחות של חיי אדם, שבו אנו נותנים ללא ציפייה לתמורה, בעוד שעיסוק מתאים כרוך בדרך כלל בציפייה לתמורה כלשהי, כמו כסף. זו ההבדל העיקרי בין השניים.
○סינפסה
כדי לנצל את האינטואיציה, בדרך כלל יש צורך בטכניקות גופניות. במוח ובגוף האדם יש המון תאי עצב, והם מעבירים אותות חשמליים עדינים, שבאמצעותם נשלחים פקודות מהמוח אל השרירים. ישנם אזורים המחברים בין תאי העצב הנקראים סינפסות. סינפסות אלו מתעבות באזורים שמשתמשים בהם הרבה, ומתמעטות באזורים שאינם בשימוש, עד שהן נפרדות. כאשר מחזקים את הסינפסות שמחברות בין תאי העצב, זרימת האותות החשמליים מהמוח הופכת לחלקה יותר, דבר שגורם לכך שבזמן לימוד התשובות יגיעו במהירות יותר, ובספורט התנועות יהיו חלקות ומהירות יותר.
הדרך להחמיר את הסינפסות היא באמצעות תרגול חוזר. תרגול חוזר הוא לחזור על מה שלמדנו שוב ושוב. תרגול חוזר של דברים שאין לנו בהם עניין עשוי להיות קשה, אך אם מדובר בדברים שאנחנו אוהבים ומעוניינים בהם, התרגול יכול להיות מהנה יחסית.
לאחר תקופה ארוכה של תרגול חוזר, כאשר נבנה נתיב מהמוח, דרך מערכת העצבים והסינפסות ועד לשרירים, אפשר לזכור את הטכניקות גם אם לא התאמנו במשך שבוע או חודש. זה נקרא זיכרון ארוך טווח. אם יש הרבה סינפסות, ניתן לשלוח את אותות החשמל מהמוח בצורה מדויקת ומהירה יותר לשרירים. מתרגלים מתקדמים שמציגים טכניקות מורכבות ומתקדמות, הגיעו לזיכרון ארוך טווח לאחר שנים של תרגול חוזר, והסינפסות שלהם התעבו ורבו. הדרך לשיפור היא רק באמצעות תרגול חוזר, ואין קיצורי דרך – מה שחשוב הוא לעשות את מה שאנחנו אוהבים ומעוניינים בו לטווח הארוך.
כשרואים זאת, אפשר להבין שהחיים האמיתיים מלאים בזמנים מיותרים. לדוגמה, שכר הלימוד לשנה בבית ספר לשפות נע בין 20,000 ל-100,000 יין, אך אם אשלם 100,000 יין, יחשבו שאקבל חינוך טוב יותר ואשפר את כישוריי יותר מהר. יש בזה צדק, אך כדי ללמוד שפה זרה, הדרך היעילה ביותר היא לדבר בעצמך. אם תשלם 100,000 יין ותהיה מורה טוב שייתן לך תחושת ביטחון, זה לא אומר שתלמד לדבר בחמישה פעמים יותר מהר. פשוט צריך לדבר שוב ושוב, לפתח סינפסות רבות יותר, ולהפוך את השפה לטבעית, כך שלא תצטרך לחשוב על המילים לפני שתאמר אותן. בסופו של דבר, הדבר היחיד שמביא לתוצאה הוא הרצון ללמוד ולהתאמן שוב ושוב. זה לא קשור לפעמים נדירות שבהן תתרגל, אלא למידת ההתמדה – אתה צריך לעבוד כל יום עד שתגיע לזיכרון ארוך טווח. מה שחשוב הוא שההתקדמות תלויה בכמות החזרות. לאחר מכן, ההבדל בהתקדמות תלוי בכישרון הטבעי של כל אדם, האישיות שלו, יכולת גופו, והסביבה בה הוא נמצא.
○הזמן המשוער להתפתחות סינפסות
לדוגמה, צעדים פשוטים בריקוד, קצב קצר בכלי הקשה, או יריות בספורט, ישנם תנועות מינימליות טכניות. אם מתחיל מתאמן על אחד מהם, אם יתאמן 30 דקות ביום, הוא יתחיל ללמוד את התנועה בתוך כשבוע, אך עדיין ברמה לא חלקה. בחודש הראשון איכות התנועה תשתפר יותר, ובחודש השלישי הגוף ינוע בצורה חלקה באופן טבעי, אם כי לא מדובר עדיין ברמה גבוהה, אך כבר לא תיראה חובבנית. אם במהלך שלושת החודשים הראשונים תתאמן על עוד שניים או שלושה טכניקות בסיסיות, תוכל לבצע גם טכניקות משולבות. אך מדובר בשלב שבו הגוף רק מתחיל להיות מסוגל לבצע את התנועה. זהו זמן המשוער להתפתחות סינפסות קצרה.
לאחר מכן, הזמן המוקדש לתרגול עם ריכוז גבוה, תוך שימוש בסרטונים להשוואה עם תנועות של מתקדמים, תיקונים, חזרות ותרגול של דברים חדשים, אם תמשיך בניתוח עצמי לאורך שנים, רמתך תעלה. לכן, רק אם מדובר במשהו שאתה באמת אוהב תוכל לשמור על מודעות גבוהה לאורך זמן. לאחר כשלוש שנים, תוכל לראות תוצאות ברורות ככישורים אמיתיים. לגיל אין קשר לסינפסות, בכל גיל אפשר להשתפר. כמו בספורט, אדם שממשיך להתאמן מגיל צעיר ועד גיל מבוגר, כשילמד תנועה חדשה בגיל מבוגר, הסינפסות יאפשרו לגוף להסתגל במהרה. לעומת זאת, אם תתחיל להתאמן בגיל מבוגר, כיוון שיש פחות סינפסות, תדרוש יותר זמן ותהיה פחות יעיל בזכירת התנועות. זה נכון גם לגבי חשיבה.
○התחלה קטנה ופשוטה
כל אחד עובר ממתחיל למומחה, אך מה שעל מתחיל להקפיד עליו הוא להתחיל עם הדברים המינימליים ולהתקדם לדברים הגדולים עם הזמן. לדוגמה, אם מדובר בתנועה, כדאי להתחיל עם טכניקות בסיסיות. לא לחפש מהירות, אלא להתקדם לאט ובטוח ואז להגיע למהירות ובטיחות. כשמדובר ביצירת דברים, כדאי להתחיל עם פרויקטים שניתן לסיים בזמן קצר. אם תתחיל עם משימות קטנות, תוכל להרגיש תמיד את תחושת ההשגה דרך הצלחות קטנות, ותוכל להמשיך בכיף.
○התרגל קודם, במקום לנסות לזכור
יש אנשים עם זיכרון טוב שמסוגלים לזכור משהו מיד אחרי שהם רואים אותו, ויש כאלה שלא מצליחים לזכור גם אחרי שראו אותו כמה פעמים. לדוגמה, כשלומדים אנגלית, לאנשים עם זיכרון פחות טוב קשה לזכור מילים. לראות את רשימת המילים ולהתאמץ לזכור כל מילה יכולה להיות משימה מעייפת, וכאשר הם זוכרים מילים מסוימות, הם שוכחים אותן אם לא משתמשים בהן בפועל. מצד שני, גם אם לאנשים עם זיכרון גרוע, רוב האנשים יכולים לדבר חלקית בשפת האם שלהם. זאת מכיוון שהם חשופים לשפה מגיל צעיר, הם נחשפים אליה באופן לא מודע שוב ושוב, ומתרגלים לה. כלומר, במקום לנסות לזכור, אם תמשיך להשתמש בשפה, תתרגל למילים ולביטויים, ובסופו של דבר הם ייזכרו באופן טבעי. אם יש צורך ללמוד משהו, כדאי ליצור מצב שבו תוכל להיחשף שוב ושוב למילים חדשות או לידע חדש בתהליך מעשי. אם זה שיחה באנגלית, כדאי להכין נושאים שונים ולהתנהל בשיחות רבות, כך שתוכל לשמוע ולהשתמש במילים חדשות, וזה גם ידרוש ממך להשתמש בהן. בדרך הזו, במקום לנסות לזכור, אם תעשה מאמצים להתנסות בכמה שיותר בידע, גם אם הזיכרון שלך לא טוב, בסופו של דבר תתרגל ותזכור את המידע.
○הרגעים שבהם מאבדים ביטחון עצמי
בכל תחום שבו עוסקים, מגיע הרגע שבו אחרי חזרות רבות לא מרגישים צמיחה. הצמיחה האנושית היא בדרך כלל "טיפוס קל מעלה → ירידה קלה → טיפוס חד מעלה" שזו חזרה על עצמה. טכניקות בסיסיות בכלי נגינה או ספורט הן תנועות פשוטות, אך כאשר חוזרים על אותן תנועות במשך 30 דקות עד שעה, נכשלות יותר ויותר. ככל שהגוף מתעייף, החושים גם מתחילים להתעוות, ובמצב זה, יש אנשים שמתארים את זה כתחושת ירידה בכושר, והם עלולים לאבד את הביטחון העצמי באופן זמני. ברגע זה כדאי להפסיק ולהתנתק לרגע. במהלך הפסקה זו, הגוף והמוח מתארגנים, וכאשר חוזרים לאימון, התנועות נעשות חלקות יותר מהן היו לפני ההפסקה. אולם, זוהי רק העבודה במהלך יום אחד, כך שהגוף יתעייף והדיוק בתנועות יפחת. לאחר מספר ימים של חזרות, ייתכן שיהיה רגע שבו תחושת הירידה תימשך, אך לאחר שיעבור זמן זה, תרגיש צמיחה גדולה.
באופן בסיסי, זוהי חזרה על התהליך שמביא לתוצאות בזיכרון ארוך טווח. כאשר הגוף זוכר את התנועות דרך חזרות חוזרות ונשנות, זה הופך לזיכרון ארוך טווח, ומאדם לאדם האיכות של הזיכרון הזה משתנה, מחוויות פחות איכותיות לזיכרונות ברמה גבוהה.
○רוגע
כשהגעת לרמת זיכרון ארוך טווח איכותי, הגוף מתחיל לפעול באופן אוטומטי מבלי לחשוב, וזה יוצר רוגע נפשי. ככל שיש יותר רוגע נפשי, המוח נהיה רגוע יותר, קל יותר לשים לב לאינטואיציה, והיווצרות רעיונות הופכת קלה יותר. לדוגמה, נוכל לחשוב על זה בהקשר לכדורגל.
כאשר מתחיל עוצר את הכדור שמתגלגל אליו ברגל, המוח מתמקד רק בהפסקת הכדור, אך ברמה בינונית הוא יבדוק את הסביבה לפני שיתפוס את הכדור בדיוק. כאשר הוא הופך למומחה, הוא בודק את הסביבה ומבצע את ההפסקה של הכדור יחד עם הצעד הראשון בדריבל לעבר השער של היריב. ככל שהוא משתפר, הוא בודק את הסביבה, עוצר את הכדור ויוצא בדריבל לעבר השער של היריב ומבצע גם עקיפה של שחקן אחד.
זו רק דוגמה אחת, אבל ככל שהטכניקה הבסיסית של עצירת הכדור משתפרת, נוצר יותר רוגע נפשי, וממכאן נובעות יותר רעיונות שנבנים על בסיס טכניקת היסוד. בנוסף לכך, גם המהירות והדיוק משתפרים. כל המומחים יש להם רמת יסוד גבוהה, בעוד שמתחילים יש להם רמת יסוד נמוכה. גם בין מומחים יש הבדל ברמות היסוד, ובסופו של דבר זה משפיע על היישום, המהירות, היכולת לשפוט והיכולת להרגיש רוגע, וכך כל הרמה הכללית משתנה.
○סקרנות
מה שצריך לחשוב עליו יחד עם חזרתיות בסיסית הוא, אם אתה אוהב ספורט, להתחיל לשחק במשחקים, אם אתה מנגן, לבחור שיר אהוב ולהתחיל עם דברים פשוטים, אם אתה רוצה ללמוד לבשל, להתחיל עם מתכונים פשוטים שתרצה לאכול עכשיו, אם אתה רוצה לעצב, להתחיל עם עיצובים פשוטים שאתה אוהב, ואם אתה לומד שפה זרה, זה לא ללמוד את המילים מהא' עד ת' במילון, אלא להתחיל במילים שמשתמשים בהן בשיחות יומיומיות.
כאשר תתחיל עם הדברים שאתה רוצה כרגע או הדברים שיהיו לך שימושיים מיידית, תוכל להשיג תחושת סיפוק ראשונית, וחוויות הצלחה קטנות יכולות להוביל להמשך מוטיבציה. כאשר תעדוף את הסקרנות האישית שלך ותהיה זה שיקבע את סדר העבודה, הדברים יתנהלו באופן הטבעי וההכי טוב. בדרך כלל, אם תמשיך 3 שנים, תחושת הייחודיות שלך תתבסס, אך אם תעדיף להתחיל מהעמוד הראשון בספרי עיון במקום להעדיף את הסקרנות שלך, תוכל להפחית משמעותית את ההנאה מהתהליך, ולכן פעמים רבות תתעייף ותשתעמם באמצע הדרך. גישה כזו נראית בחינוך של בתי הספר בחברות שבהן הכל נמדד בכסף, ואין קשר בין החינוך למוטיבציה האישית של התלמיד. מצד שני, כשמדובר במשחק, כל אחד מתחיל מיד עם מה שהוא רוצה לעשות, ולכן זה תמיד כיף, וההנאה מובילה להמשך, ובסופו של דבר תמצא את עצמך מתפתח.
○לסדר לבד
הטכניקות שנרכשו באמצעות חזרה מאפשרות לממש אינטואיציה וליצור משהו שלם. למה שנשלם יש איכות. כדי ליצור דבר איכותי, הבסיס הוא להיות זה שסוגר הכל לבד. כשאתה בוחר מספר חומרים מתוך אינספור אפשרויות ומסדר אותם לבד, אתה יוצר משהו שאין בו בזבוז ושכל פרט בו שייך לאישיות אחת. מאמן שמוביל צוות חייב להיות אחד, אחרת הכיוון הכולל לא יתברר, ואם חברי להקה יכתבו שיר יחד, האישים שלהם יתנגשו, ולכן נציג הוא זה שמסדר את השיר. אם צייר אחד מצייר את העיניים על דף ציור, וצייר אחר מצייר את הפה, התוצאה תהיה דמות שלא מתאימה.
גם כשעובדים זוג, אחד מהם צריך לסכם את העבודה והאחר צריך להציע את כישוריו באופן מלא, ובכך להרחיב את אפשרויות הבחירה של השני. קשר זה נשאר בעינו גם כאשר מספר האנשים גדל. זאת אומרת, אם יכולתו, ניסיונו ואישיותו של הסכם העבודה חזקים, הכל יתנהל בצורה חלקה. הבעיה נוצרת כאשר יכולתו או אישיותו של המסכם אינן מספקות, הכיוון לא ברור, או כאשר אנשים אחרים מתערבים יותר מדי.
○להימנע מהתערבות
הבסיס להישג בהרמוניה הוא שהכל יוכל להסתכם על ידי אדם אחד, כלומר, כל דבר צריך להיבחר ולהיעשות באחריות אישית. מאידך, חשוב לא להתערב באחרים. כאשר מישהו מתערב, הוא מפריע לגישה שבה האחר לוקח אחריות אישית. אם אתה מתלבט אם להציע ייעוץ למישהו, אם אתה מהסס זה לא אינטואיטיבי, ולכן בדרך כלל יהיה עדיף לא להציע ייעוץ.
0 コメント