פרק 3 מזון וחקלאות / חברה בת-קיימא כפר פראוט מהדורה שנייה

 

○תזונה בחברה מוניטרית

החיים בחברה מוניטרית כוללים לרוב קניית מזון בסופרמרקטים ובחנויות נוחות. לכן, הפך לאדם דבר טבעי לאכול ירקות, בשר ומזון מעובד המכילים חומרי הדברה, תוספי מזון, וסוכר לבן.


תוספי המזון כוללים לדוגמה: אוכל שמרים, שומן מוקשה (שמן צמחי), חומרי גיבוש, תמציות ריח, חומרי אמולסיה, מייצבי pH, חומרים תוססי או מרים, סוכרים ממתיקים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים מונעי התפשטות וחומרים נוגדי חמצון. אלה משמשים כדי "להפוך את המזון למראה טעים", "לאפשר שמירה ארוכה", "להפוך את המזון לטעים" והם מיוצרים במטרה למשוך את הצרכנים לרכוש אותם ולהשיג רווח.


הסוכר הלבן מועבר לדם זמן קצר לאחר הארוחה, וגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם. אם הדבר יקרה באופן חוזר ונשנה, בסופו של דבר תפחת כמות האינסולין המופרשת על מנת להוריד את רמת הסוכר, מה שמוביל לסיכון מוגבר לסוכרת.


אם נוכל לגדל ירקות ללא חומרי הדברה בגינת ירק ליד הבית, נוכל לקצור אותם ולצרוך אותם טריים. זהו הצורה הפשוטה, המהירה והמועילה ביותר לגוף. אולם כשיש צורך בייצור המוני, הובלה למרחקים ארוכים, שמירה ארוכה ומשיכת צרכנים כפי שקורה בחברה מוניטרית, המזון משתנה ממזון טבעי שמכיל חומרי הדברה, תוספים וסוכר. ואז, תחושת הלחץ, אכילת יתר, תזונה לא מאוזנת, חוסר פעילות גופנית, עייפות, עישון וצריכת אלכוהול משולבים יחד ויוצרים מחלות כמו השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, שבץ ומחלות אחרות הנובעות מאורח חיים לא בריא.


○מה שעולה ממדיטציה על צום


לגבי כמות האוכל, לדוגמה, יש לכולנו חוויות של אכילת יתר במסעדה, שבהן אנחנו אוכלים יותר מדי ואז חשים עייפות מעודפת, מפסיקים להרגיש נוחות או אפילו צריכים להמתין בנחת בחנות כדי לשחרר את תחושת הכבדות בקיבה. מצד שני, אם אוכלים מעט יותר מהמינימום הנדרש ומבצעים את האכילה בצורה מבוקרת כמו לאכול מנות שנעדרות מקטניות או מזון עתיר שומנים, אז ניתן להימנע מתסמינים כמו כבדות בקיבה והאדם יוכל להרגיש את התיאבון המרגיע והנעים גם לאחר הארוחה. בהשוואה בין מצב של ארוחה כבדת או לא כבדת, ניתן להרגיש את ההבדלים הבריאותיים בצורה אינטואיטיבית בקלות רבה.


מה קורה אם לא אוכלים בכלל? מהן התופעות שמגיעות במקרה כזה? מכאן עולה נקודה מעניינת. אלרגיות האביב (כגון קדחת השחת) הן בעיה עבור רבים, אך ניתן להוריד את תסמיני האלרגיה על ידי צום של יום אחד. עם זאת, ברגע שמתחילים לאכול שוב, התסמינים כמו גודש באף וגרד בעיניים יכולים לחזור. אם מבצעים צום של שבועיים, ניתן לשים לב שהקדחת השחת תעלם, וגם בעיות עור כמו פצעים ייעלמו, ובמהלך הזמן הזה, שעות השינה יכולות להתמצות לכשלוש שעות בלבד. אולם, במהלך תקופה זו יש לציין שלא ניתן להפעיל את הגוף בקלות, והכוח הפיזי דועך. ברגע שמתחילים לאכול שוב, עור הגוף יישאר חלק ובריא במשך פרק זמן.


מתוך תוצאות אלו, ניתן להבין כי לתזונה יש השפעה רבה על בריאות הגוף, והקשר בין המזון למחלות מתחיל להתבהר.


○הכיוון של אכילה

נמשיך לבדוק את מהות האכילה במקרוביוטיקה. אחת מהמאפיינים המרכזיים של המקרוביוטיקה היא השימוש המלא במרכיבי האוכל, כלומר בישול עם קליפות ושורשים ללא השלכתם, כמו גם אכילת תוצרת עונתית מהאזור שבו חיים, זוהי התפיסה של אכילת מקומיים (local food), והימנעות ממזון שמעובד בעזרת תוספי מזון או חומרי הדברה, והכנה בשיטות פשוטות כמו הימנעות מעבודות הכנה מוגזמות. גם שימוש בתבלינים טבעיים כמו מיסו, סויה ומלח באופן המסורתי הם חלק מהותי מהבישול המקרוביוטי. כמו כן, מאזן הארוחה הבסיסי במקרוביוטיקה כולל רכיבי תזונה שלדבריו צריכים להיות צמודים לסטנדרטים בריאותיים אלו.


- דגנים (מזון עיקרי) 40%–60%

- ירקות 20%–30%

- קטניות, אצות 5%–10%

- מרק מיסו ועוד 5%–10%


ואנשים הצורכים את התזונה הזו, כלומר טבעונים, הם אלו שנפנים לחלוטין מכל מוצרי בעלי החיים, כולל מזון ובגדים. הטבעונים אוכלים אך ורק דגנים, קטניות, ירקות, פירות, פטריות ואצות, ולא אוכלים בשר מעוף, בקר או חזיר, דגים, ביצים, חלב, מוצרי חלב ודבש. כמו כן, הם לא לובשים בגדים עשויים מעור או פרווה. הטבעונים חיים באופן שבו הם נמנעים לחלוטין מהסבל של בעלי חיים ומשתמשים במוצרים מן החי, הן למזון והן לביגוד.


בעולם קיימות גישות תזונה רבות נוספות. צמחונים שאינם אוכלים בשר אך צורכים דגנים וירקות כמרכיב העיקרי, המקרוביוטיקה, הטבעונות, תזונת נטרל-היגין שהיא מנוגדת לבישול ומבוססת על אכילת ירקות ופירות חיים, תזונת רו-פוד שממוקדת בתזונת מזון חי, אאיורוודה שהיא צמחונית שמכילה בישול אך בסגנון הרפואה ההודית המסורתית, רפואה סינית עם דגש על תזונת יצרן מן הצמחייה כמו אגוזי ברוש ויומר, פרוקטו-וויג'יטריאן הניזון בעיקר מפירות, וליקוידריאן שמקבל את רוב הצרכים התזונתיים שלו דרך מים או מיצים.


המשותף לכל צורות תזונה אלה הוא: "הימנעו מבשר, סוכר לבן, תוספים, ומזון מעובד ומלאכותי, ותעדיפו מזון טבעי שאין בו חומרים משמרים או חומרי הדברה." כמו כן, יש להימנע מצריכה מיותרת ומאכילה בכמויות המיועדות לגוף. ראוי לשים לב גם לכך שכל הדעות בתזונה המשותפות אומרות כי יש לשאוף לאכול לפי קצב הגוף והסביבה במהלך 24 שעות יום-יום.


- מ-4 בבוקר עד חצות: זמן להוצאת פסולת (הזמן המתאים להוצאת פסולת מזון ורעלים מהגוף).

- מחצות עד 8 בערב: זמן לקליטה ועיכול (הזמן המתאים לאכול ולעכל).

- מ-8 בערב עד 4 בבוקר: זמן ספיגה ושימוש (הזמן המתאים לספוג ולהשתמש בתזונה שנכנסה לגוף).


במקרוביוטיקה, ממליצים ללעוס כ-100 פעמים, כי לעיסת האוכל מונעת אכילת יתר, מעוררת את המוח, משפרת את תפקוד הקיבה והמעיים ומביאה לשינה טובה. כאב בטן, אי נוחות בקיבה, עצירות והפרעות שינה יכולים להיגרם כאשר לא לועסים מספיק. יש להמשיך ללעוס עד שהאוכל הופך למחית, אפילו אם לא בולעים אותו מיד. האוכל הופך לדייסה בקיבה, ולכן אם הוא ילעס קודם לכן, זה מקל על העומס על האיברים הפנימיים ומייעל את ספיגת המזון.


בהתבסס על כל זאת, ב-כפר פראוט, ממליצים לצרוך דגנים. אכילת בשר אינה אסורה. אף אם מקיימים תזונה בריאה, אדם עדיין יכול לחלות, אך כדי להנות מהדברים האהובים לאורך זמן, תזונה בריאה היא חיונית.


בנוגע לסוכר, מלח, אורז, וחלבון הנצרכים ביום-יום: מבחינת טבעיות המזון, עדיף לבחור בסוכר חום כמו סוכר סלק או סירופ מייפל שמתקבל מהשרף של עץ המייפל, או קסיליטול. הם מעלים את רמת הסוכר בדם פחות, אך יש להימנע מהגזמה בצריכתם. כמו כן, מלח טבעי כמו מלח ים המכיל מינרלים טבעיים עדיף. אורז חום טוב יותר מאורז לבן, כיוון שהוא מכיל יותר רכיבי תזונה ועוזר בשיפור בעיות של עצירות. זה מצביע על כך שהסביבה במעיים טובה ומסייעת לבריאות. חלבון ניתן להשיג מהסויה כתחליף לבשר.


○שיטות גידול  

הגידול של חומרי הגלם בכפר פראוט מתבצע בשתי שיטות במקביל: חקלאות טבעית וגידול הידרופוני.  

החקלאות הטבעית היא שיטה שבה לא נעשה שימוש בחומרי הדברה או דשנים מזיקים לגוף ולקרקע, והיא כבר מתבצעת ברחבי העולם. הממציא של השיטה הזו הוא מסצ'ינו פוקואוקה, שהתיאוריה שלו מבוססת על רעיון שמדבר על חזרה אל העקרונות הבסיסיים: קרקע שבה צמחים שונים צומחים ללא התערבות האדם, ושבה מגוון של חרקים ויצורים חיים שוכנים, הופכת להיות קרקע פורה שמניבה גידולים עשירים בתרכובות תזונתיות. השדות של פוקואוקה לא עברו חפירה במשך שלושים שנה, ולא נעשה בהם שימוש בדשנים כימיים, קומפוסט או חומרי הדברה. הוא טוען ששטח של 33 מטרים רבועים הניב כמעט 10 טון (600 קילוגרם) של חיטה או אורז.


העומק אותו יכול האדם לחפור עם מחרשה הוא בין 10 ל-20 ס"מ, אך שורשי צמחים ודשנים ירוקים יכולים לחפור עד 30-40 ס"מ ויותר. כששורשים חודרים עמוק לאדמה, הם סוחפים איתם מים ואוויר לתוך הקרקע. המיקרואורגניזמים שמתים עם הזמן גם תורמים לפוריות האדמה, והתוצאה היא אדמה רכה ומזינה יותר. בהמשך, תולעים ומכרסמים נוספים הופכים את הקרקע לחיונית יותר. באופן כזה, הטבע יוצר סביבה גידולית עשירה בחומרים מזינים, ללא שימוש בחומרי הדברה, ומניעת זיהום. עקרונות החקלאות הטבעית הם: ללא חריש, ללא דשנים, ללא הדברת עשבים, וללא חומרי הדברה.


בנוסף, במבנים סגורים (חדרים או חממות) ב-כפר פראוט מבוצע גידול הידרופוני. זוהי שיטה בה הצמחים גדלים במים שמכילים את החומרים המזינים והחמצן הדרושים להם, במקום באדמה. השיטה הזו מגינה על הצמחים מפני מזיקים ומבטיחה את גידולם הבריא, ללא שימוש בחומרי הדברה. בעזרת שיטה זו, ניתן לגדל צמחים בכל עונה ולבצע גידול מבוקר ומסודר, גם בתוך הבית, ללא קשר לעונות השנה. כאשר הצמחים מגדלים בצורה אנכית, ניתן לחסוך במקום ולגדל יותר צמחים.


לאחר גידול הצמחים, יש לאסוף את הזרעים מהם, לשטוף ולייבש אותם, ואז לשמור אותם בכלים במקרר או במקום יבש.


באמצעות תהליך זה, כל משפחה ב-כפר פראוט לומדת את הידע הבסיסי הנחוץ להתקיים ולשמור על מזונם, וזאת תוך שמירה על ביטחון המזון ויכולת ההסתמכות על מקורות מזון במקרה של אסונות.



コメントを投稿

0 コメント